לאן נעלמו העצים הענקיים — מה שהמדע אומר ומה שאחרים חושבים.

ראיתי פעם סרטון ביוטיוב על עצי ענק שהיו כאן פעם על פני האדמה. זה גרם לי להרהר. אם פעם היו כאן יצורים ענקיים, עצים שגובהם עשרות מטרים, אוויר שונה — אולי האטמוספרה עצמה הייתה שונה לחלוטין. ואולי אנחנו, היום, נושמים אוויר דל יותר ממה שהגוף שלנו ושל גופנו צריך — מבלי שאנחנו מודעים לכך כלל.

מה המדע אומר — תקופת הפחמן

לפי National Geographic, בתקופה הקרבונית — לפני כ-300 עד 360 מיליון שנה — רמות החמצן באטמוספרה הגיעו לכ-35%. היום אנחנו נושמים אוויר עם 21% חמצן בלבד.

מה גרם לכך לפי המדע? עצי ענק. יצורים בגובה של 40 עד 50 מטר שכיסו מיליארדי דונמים של יבשה, ספגו פחמן דו-חמצני בקצב מסחרר ושחררו חמצן לאטמוספרה. לפי National Academies, האטמוספרה העשירה הזו הובילה לגיגנטיות — חרקים בגודל של ציפורים, שפיריות עם מוטת כנפיים של 75 סנטימטר, יצורי ענק שלא נראו מאז. ההסבר המדעי לנעילת העצים קשור למיקרואורגניזמים שלא התפתחו עדיין, לשינויי אקלים ולתהליכים גיאולוגיים של מיליוני שנים.

מה אחרים אומרים — הנרטיב האלטרנטיבי

בשנים האחרונות צמחה בקהילות ברחבי היוטיוב, הרדיט ורשתות חברתיות תיאוריה שונה לחלוטין. היא נקראת לעתים "תיאוריית עצי הענק" או מתחברת לנרטיב הרחב יותר של Tartaria ו-Mud Flood.

הרעיון המרכזי: עצי ענק היו קיימים הרבה יותר לאחרונה — לפני מאות או אלפי שנים בלבד, לא מיליוני שנים. הצוקים השטוחים שאנחנו מכנים "buttes" הם למעשה גדמי עצי ענק שנכרתו. מבול עצום — "mud flood" — מחק ציוויליזציה מתקדמת ועמה את שרידי העצים. ולפי הגרסה הקונספירטיבית המלאה, מי שכרת את העצים עשה זאת במכוון — כדי לשנות את האטמוספרה, לקצר חיים ולשמור על אוכלוסייה חלשה ופחות מודעת.

הקהילה הזו מונה עשרות אלפי חברים ברחבי העולם, ויש לה נקודה מעניינת אחת שקשה להתעלם ממנה: העולם שלפנינו אכן נראה שונה ממה שמלמדים אותנו, ושאלות לגבי מה הוסתר ומה נמחק מההיסטוריה הן שאלות לגיטימיות.

מה בטוח — המלחמה על העצים שמתרחשת עכשיו

לא משנה מאיזה כיוון מסתכלים על ההיסטוריה — על מה שקורה היום אין ויכוח. כ-15 מיליארד עצים נכרתים בכל שנה. יערות הגשם של האמזונס, הטייגה הסיבירית, יערות אפריקה ואסיה — נעלמים בקצב מואץ. כל עץ שנכרת הוא תחנת ייצור חמצן שנסגרת. וכאן יש מלחמה אמיתית — כלכלית, פוליטית ותאגידית — על כל עץ שנשאר.

מה רמות חמצן נמוכות עושות למוח

בין אם הסיבה ההיסטורית לשינוי היא גיאולוגית או אחרת — ההשפעה של פחות חמצן על המוח היא מדעית ומוכחת.

מטה-אנליזה שפורסמה ב-bioRxiv מצאה השפעה מתונה עד גבוהה על יכולת קוגניטיבית כללית כשרמות חמצן יורדות — כולל זיכרון, קשב, פונקציה ניהולית ומהירות עיבוד. מחקר מאוניברסיטת צוקובה הוכיח קשר סיבתי ישיר: ירידה בחמצן בדם = ירידה בפעילות הקורטקס הקדם-מצחי — האזור שאחראי לקבלת החלטות ושיפוט. מחקר מ-Frontiers הראה שהמוח צורך כ-20% מכלל החמצן שנושמים — פרופורציה עצומה לאיבר שמשקלו פחות מ-2% ממשקל הגוף.

במילים פשוטות: אוויר דל יותר = מוח שעובד פחות טוב. ומי שמסתגל לאט אל הירידה — לרוב לא מרגיש שמשהו חסר.

מה אפשר לעשות

כל עץ שנשתול הוא תחנת ייצור חמצן. כל יער שנשמר הוא השקעה ישירה בתפקוד הקוגניטיבי של כולנו. וכל נשימה עמוקה ומודעת — היא ניסיון לחלץ מקסימום ערך מהחמצן שיש.

כפי שמראה המחקר על נשימה ועצב הוואגוס, נשימה עמוקה מגדילה את יעילות ספיגת החמצן לדם. זה לא מפצה על אוויר דל — אבל זה הכלי הזמין ביותר שיש לנו.

ואולי, בין אם מאמינים בגרסה הגיאולוגית ובין אם בגרסה האלטרנטיבית, השאלה החשובה ביותר היא לא מה היה — אלא מה קורה עכשיו ומה נבחר לעשות עם זה.

השאלה היא אם נבחר להשתמש בידע הזה.

מצרף לכם את הסרט כאן למטה, זה ממש שינוי אטמוספרי!

רוצים להמשיך? קראו גם על נשימה כמתג ישיר למערכת העצבים — ואיך חמש דקות ביום משנות את הכימיה של המוח ועל המוח האנושי — מחשב-על ביולוגי שאף טכנולוגיה לא הצליחה לשכפל.