קונדליני, אנרגיית חיים, DMT — שמות שונים לאותה מטרה
קונדליני. אנרגיית חיים. יש הרבה שמות לשיטות האלה, ולכל מסורת יש את הניסוח שלה. אבל בסופו של דבר, המטרה שעומדת לנגד כולם היא זהה: להפעיל את המולקולה שנקראת DMT.
מר וים הוף היה המקור הראשון שאצלו מצאתי את המידע הזה. הוא הראשון שדיבר על DMT בתור המולקולה האחרונה שמופעלת בגוף — הביטוי הכי סופי והכי עוצמתי של התהליך הזה.
לאחר מכן נתקלתי בג'ו דיספנזה, שגם הוא עוסק בהעלאת DMT — אמנם לא דרך נשימת אש והפעלת קונדליני באותה הדרך, אלא דרך מדיטציה. ובאמת, זה לא כל כך משנה אם ה-DMT עצמו עושה את כל הריפוי, או שזה התהליך שמוביל אליו. מה שמשנה זה איך מגיעים לשם.
לקחתי את מה שלמדתי מוים הוף, את מה שלמדתי מדיספנזה, ועוד כמה מקורות שמהם לקחתי טריקים קטנים — ובניתי פרוטוקול שעוזר הרבה יותר טוב להריץ את ה-DMT בגוף. וזה לא תלוי כמה בעצמה עושים את זה. זה תלוי בטכניקה.
הרעיון מאוד פשוט: להוציא את כל האוויר הישן מהגוף, ולהכניס אוויר חדש בדיוק למקום שבו הוא אמור להגיע — הבטן התחתונה. אם האוויר לא מגיע לבטן התחתונה, שום דבר טוב לא יוצא מזה. אני אומר את זה בשיא הרצינות.
יש עוד גורם שמאוד משפיע: כמה אנחנו באמת מקפיצים את הגוף, וכמה אדרנלין אנחנו בונים. הרעיון, כמו שאני מבין אותו: הנשימות המהירות בונות אדרנלין. ואז, כשנושפים החוצה ונשארים בלי אוויר, הגוף נשאר עם האדרנלין הזה — ועם פחד ממוות, כי אין לו אוויר. מערכת העצבים שלנו מתוכננת להגן עלינו. כל מה שהגוף רוצה זה לשרוד. אם מאיימים עליו — הוא יעשה הכל כדי להישאר כאן. תזכרו את זה.
אז הגוף לוקח את מולקולת האדרנלין, והופך אותה לכל מיני מולקולות אחרות שהוא צריך כדי לשרוד את הרגע הזה. ובסוף הדרך, אחרי כל המולקולות שבדרך — מגיע המפגש הסופי עם DMT.
כל הקטע הוא לבנות הרבה מאוד אדרנלין. התרגול שמודגם כאן נראה יחסית רגוע — אבל יש גרסאות של אותו תרגול בדיוק, בעצמה הרבה יותר גבוהה, שפשוט לא מצטלמות טוב באותה מידה.
הוידאו — רזולוציה מלאה של התהליך
צילמתי את הוידאו הזה כדי שתוכלו להיכנס לרזולוציה המדויקת שצריך כדי להבין איך לעשות את התהליך נכון. תשימו לב שיש שם קטע שבו אני שם את האצבעות שלי על האף, מנפח את הלחיים מהאוויר שנשאר בבטן התחתונה, ודוחק אותו החוצה מהגוף. הריקון הזה הוא קריטי — ככל שמפנים יותר אוויר מהבטן התחתונה, כך מאפשרים למשהו חדש יותר לקרות.
הפרוטוקול — שלב אחר שלב
כמה פעמים ביום — ולמה זה לא החלטה קלה
כדי לקבל שינוי מאוד רציני במבנה שלנו, צריך לבצע את התרגול הזה לפחות שלוש פעמים ביום.
אם מבצעים פעם אחת ביום — יופי, זו תחזוקה. אבל אם מבצעים שלוש פעמים ביום — קחו בחשבון שתתחילו לראות דברים משתנים בחיים שלכם. ולא בטוח שתאהבו את כולם.
להדליק ולהרים את הקונדליני למעלה — זה אומר שאתם מכניסים שינוי משמים לארץ. זאת אומרת שאתם, במידה מסוימת, מקפיצים את ההתקדמות של התהליך הטבעי שלכם. אז אם אין לכם את האומץ לשנות את החיים שלכם — אל תעשו את זה שלוש פעמים ביום. תישארו בפעם אחת.
אתם תרגישו יותר טוב. העור שלכם ישתנה. השמיעה שלכם תשתנה. תהיו יותר אנרגטיים, יותר שמחים, פחות תלויים בדברים חיצוניים. וזה יעשה לכם רק טוב.
⚠️ אזהרת בטיחות: תרגילי נשימה עם עצירות ואוורור-יתר עלולים לגרום לסחרחורת, נימול, או במקרים נדירים לאובדן הכרה זמני. תרגלו במקום בטוח, בישיבה או בשכיבה, לעולם לא בעמידה, בנהיגה, או בתוך מים. מי שיש לו אפילפסיה, בעיות לב, לחץ דם לא מאוזן, או מי שבהריון — חייב להתייעץ עם רופא לפני התרגול.
ולמי שרוצה לדעת איך זה מרגיש בלי לחכות
התרגול הזה מכריח את הגוף להזרים את הנוזל התוך-שדרתי בחוזקה. זה עובד — אבל זו הכרחה, לא זרימה טבעית.
איזון קרניאלי, השיטה שאני מלווה בה אנשים, עושה משהו אחר: היא לא מכריחה את הנוזל לזרום חזק — היא עוזרת לו לזרום טוב יותר, בעדינות, בקצב שהגוף שלכם באמת יכול להכיל.
מי שרוצה להרגיש איך זה יהיה אם יתרגל את זה על בסיס קבוע — מוזמן לקבוע תור לתהליך.
ואגב, למי שיש איזה עניין רציני לפניו — חוזה גדול לחתום, דיון בבית משפט, אירוע מורכב, מבחן חשוב, כל אבן דרך שדורשת תעצומות נפש — מוזמן לקבוע סשן לאיזון קרניאלי.
עקבו אחר השלבים,
ותגלו בעצמכם.
חלומות נעימים.
