הפרוטוקול

אם את\ה פה פעם ראשונה , אז ברוכים הבאים, או לא - אז ברוכים השבים, תמיד טוב לעבור על הפרוטוקול ולהבין את התרגול. הצלחת התהליך תלויה בביצוע, כמו במטבח, בעת בישול, יש חשיבות לסדר הפעולות, גם כאן ובמיוחד כאן יש חשיבות מאוד גדולה לדרך שבה מבוצעות הפעולות. פחות מהותי כמה אנרגיה מושקעת בהכנסת והצאת אוויר, יותר דגש על מעבר משלב לשלב בתרגול.

אז מה בעצם הפרוטוקל?

• מתחילים על בטן ריקה, מוצאים את כל האויר

• 30 מחזורים של נשימת אש

• נשיפה עד כדי ריקון ועצירת נשימה

• שאיפה עד מלא נפח הריאות ועצירת נשימה

זה הפרוטוקול ועכשיו הסבר לעומק על כל אחד מהשלבים חשוב לא פחות איך לחבר את השלבים.

אני מאוד נהנה להסביר את העיקרון הבא באמצעות לוגיקה פשוטה של כלי בישול. מי אוהב לאכול אוכל מסיר שלא נוקה שבוע? מה לגבי כמה שנים?

החמצן שוישב לנו בבטן התחתונה נתקע שם, זה שלא נשמנו לשם לא אומר שאין שם אוויר, יש אבל הוא לא מחומצן וזה לא לטובתנו. לפני שאנחנו בונים חמצן בגוף חייבם לנקות את הסיר שלא יקלקל לנו את הטעם או יזהם את האוכל, בדיוק כמו במטבח. פה אנחנו נרוקן את כל הבטן מהאוויר הישן שתקוע שם. איך מרוקנים? פשוט מאוד מתחילים לנשוף אוויר החוצה ומתכופפים לעזור לבטן לרוקן את הישן.

חשוב לציין: מעבר משלב לשלב אינו כולל בתוכו נשימות נוספות, כלומר ברגע שרוקנו את האוויר מהגוף ואנחנו עוברים לשלב הבא של נשימת אש אנחנו לא מכניסים עוד אויר לגוף, אנחנו מבצעים את הנשימה על בטן ריקה מאוויר.

אין נשימת ביניים לאיזון. המעבר הוא ממצב ריק לגמרי להתחלת נשימת האש.

נשימת אש הוא מושג שמגיע מתרבות המזרח- הודו, ובטח לא זר לחלק מכם. למה זה נקרא נשימת אש? מהסיבה הפשוטה שהמחצן מתפוצץ אצלנו בתוך הריאות ובונה אנרגיה, כמו במדורה. איך מבצעים?

לאחר ריקון מלא, שואפים ונושפים כ 30 מחזורים, לא משנה מאיזה פתח, אף אוזן גרון מה שעובד לכם, רק לדאוג לכך שמכניסים לפחות 80% אחוז חמצן. יש קצב שעלינו לעמוד בו, אחרת לא יבנה מספיק חמצן. אז הקצב חשוב וכמות האוויר חשובה.

בשלב הזה עליכם לעבוד קשה כנגד הרצון של הגוף שלכם שיתנגד לתהליך. שימו לב שיתחילו טיפה סחרורות בנשימה ה 6 או ה 7. זה בסדר, אין מה להלחץ, זה קורה בגלל שרמת החמצן עלתה בגוף. כמו כן לאחר 15 נשימות יהיו עיקצוצים בידיים ואי שם לקראת הסוף גם ליטופים על הפנים, ממש מנחי ידיים.

שימו לב: על מנת להכניס הרבה אוויר, צריך לפתוח את הפה כמה שניתן. האוויר שייצא ויכנס יעשה קול, שמרו על אותו צליל, השתמשו בצליל שיוצא מהפה כעוגן לקצב הנשימה. 

אם נרדמתם, התחילו ומהתחלה. לא להתעצל, התרגול עובד רק כאשר מבצעים את השלבים באופן נכון אחד אחרי השני!

ועכשיו לאחר 30 מחזורים של נשימת אש, נרוקן שוב את כל האוויר מהריאות ונמתין כ 30 שניות, או דקה, או יותר הכל לפי היכולת שלכם, מזכיר ללכת לקצה גבול היכולת, לא להרוג את הגוף לגמרי.

עצירת הנשימה למעשה הינה השלב שבו הגוף לוקח את כל החמצן שאגר ומתחיל להפוך אותו לחומרים טובים שהגוף מאוד אוהב. למה זה קורה? בגלל שהגוף לא רוצה למות, אבל אנחנו עוצרים נשימה, אז הוא מרגיש מאויים. הגוף שלנו כרגע מלא חמצן ולא חסר לו כלום, ההפך הוא הנכון אתם מלאים באנדרנלין, שימו לב שמפעם לפעם תוכלו להחזיק יותר זמן מעמד ללא אוויר. זו לא תחרות, כל אחד בקצב שלו.

השלב הבא הוא כנראה הכי קל, אחרי השהייה ללא אוויר הגוף משתוקק להכניס את מלוא האוויר שיוכל, עליכם לעזור לו בשלב הזה ולהכניס המון אוויר, כמה שניתן. ושוב המתנה של 30 שניות או יותר, ככל שהגוף מאפשר. 

התרגול שאני ערכתי, מובסס שיטת וים הוף, מציג כ 15 שניות המתנה עם ריאות מלאות, אני ממליץ על יותר, עצרו את הוידאו או שפשוט אל תתיחסו והמשיכו כמה שניתן.

זהו, זה הפרוטוקול שאספתי מפה ומשם,  ריקון האויר הוא הדבר החשוב ביותר, לא ניתן לבשל על סיר מלוכלכך, אם לא תרוקנו את כל האויר לא יקרה קסם בתהליך.

אזהרה: לא לשחק עם הנשימות בזמן נהיגה או כל פעילות אחרת. את תרגול הנשימות יש לבצע בשכיבה או בשיבה במקום מוגן ושקט

בהצלחה

המשך לתרגול