אנחנו במרוץ, תרצו או לא תרצו לא כל כך שואלים אותנו!
אני מדבר כל הזמן על נשימה, כמה היא חשובה, כמה צריך לשים לב אליה וכל הזמן אני מנסה להנגיש עוד פעם את אותו המידע שוב ושוב. זה החלק שלי ביקום, זה המירוץ שלי. אבל לנצח מרוץ, לא מספיק רק הדלק הנכון, אם אני מחפש איזה אלגוריה לנשימה..., יש עוד דברים שצריך לשים אליהם לב. התזונה כבר גם שמעתם לא פעם ולא פעמיים, המים.... גם שמעתם. המים מנקים את הגוף ואין באמת צורך להכניס עוד אור כאשר אנחנו מזינים את הגוף שלנו באורות מהסוג הטוב שהוא אוהב. שאני מדבר על אורות מהסוג הטוב אני מתכוון לפראנה, לאויר שאנחנו נושמים. כן, לאויר. על מנת שהואר יתקבע בתוך הגוף שליו, לא רק שעלינו לזמן אותו ולהעצים את הנוכחות שלו בתוך הגוף הביולוגי הגשמי שלנו אלא גם עלינו לא להפריע לגוף לעשות את עבודתו.
לא רק מים ואוכל, אלא גם תכנים שאנחנו צורכים ואנשים שאנחנו מדברים איתם, הכל אורות והכל אנרגיה, תהיו בררנים.
אנחנו במירוץ, ולנצח מירוץ צריך כח לאורך כל הדרך. אולי אפילו לקראת הסוף לעשות עוד איזה מאמץ קטן.
המוח שלנו הוא 70% מים, מחשב על מבוסס מים. בפעולה תקינה 25% מהדם שלנ מוזרם למוח להזין אותו! כרבע מהאור שאגרנו. זה המון, אני לא חושב שאתם קולטים כמה אנרגיה מתבזבזת לריק שמוח לשנו מנטר את הבעיות שלנו בחיים. ההתעסקות הבלתי פוסקת בלמה לא יצא מה שחשבתי שייצא.... לכולנו יש אכזבות וזה בסדר. לומדים מהאכזבות ומשנים התנהלות. אם אנחנו נשענים על האכזבה במקום לעבוד על היצירה ולהשקיע את האנרגיה בפיתוח, אנחנו נמצא את עצמנו מותשים. מצב רוח ירוד ובלי חשק לעשות דבר.
איזה תשובות נראה לכם שאתם תספקו שאתם נמצאים באנרגיה ירודה שכזו.
איזה תשובות נראה לכם שאתם תקבלו אם השאלה שהייתה לכם היום, היא למה לא הצלחתי?
אם אתם רוצים להצליח, במקום לשבת ולהבין עם עצמכם מה לא היה טוב, פשוט מאוד תתחילו לעשות.
בכל מקרה אין שום תועלת בלשאול שאלות שלא נאהב לקבל עליהם את התשובות.
היקום עובד איתנו בכזו דרך שהוא עונה על שאלות שאנחנו שואלים. אז תתכנתו אותו, תשאלו את השאלה הנכונה.
אין לכם כח? שתו כוס מים. לא קיבלתם כח, לכו להלחיף את הפילטר של המים בבית.
אתם מותשים? בסדר... תעשו תרגול של הכנסת אור ותעלו את רמת האנרגיה שלכם למעלה.
מזכיר לכם שתאים עייפים, עצובים, מותקפים........ תאים שנמצאים במצב של לחץ לא יכולים לקלוט חמצן, ואז המיטוכונדריה לא עושה את עבודותה. המיטוכונודריה למעשה היא מפעל האנרגיה של התא. כהשתאים מתחילים להיות כל כך עייפים, מתחילה הזדקנות.
אז מה עושים?
נושמים לאט, דרך האף עדיף.
לומדים מהערוץ או מהאתר שהוקם במיוחד עבורכם, כיצד לפתח מודעות לנשימה.
מעלים את רמות האור בכלי על ידי תרגול הכנסת אור שבאתר.
מדברים עם מי שאפשר על מודעות לנשימה.
מתפללים.
שמחים
מנצחים
התרגולים זמינים עבורכם בעמוד הראשי, קל למצוא אותם. לכם, יותר קשה למצוא את עצמכם וזה בסדר. זה משהו שנבנה עם הזמן.
אל תשכחו, לבכות... אם זה מגיע, תנו לזה לצאת. אחרת הזכרון התאי לא ינוקה. הבכי משחרר, לא רק העבודה משחררת.
שקרו לנו במשך שנים עם כל מני תבניות חשיבה לא מועילות. רוצים לשבור אותם? תוותרו על האגו? איך מתחילים? ממלאים את עצמנו באור והמירוץ לאט לאט מאבד את החשיבות לו.
"אין לי זמן לנשום" ממש יופי של פתגם מצאנו לעצמנו. הגיע הזמן לשלוח את האמירה הזו לפח. יש לנו זמן להכל.
Comments